שנה למסע

* English follows below *

וואו. היום, בדיוק לפני שנה עזבנו הכל ויצאנו למסע שלנו. כמעט 5 חודשים של זמן משפחה, חוויות מדהימות, החיים בכפר, טיולים, חופים מדהימים וחופש. חופש אמיתי. זה נראה כל כך רחוק עכשיו...

מצד אחד, המצב היום נראה בדיוק הפוך, שונה באופן הכי קיצוני שיש. ההיפך מהחופש הזה, מלהיות בחוץ רוב הזמן, וכל כך קרוב לטבע.

מצד שני, לעצור את החיים ולהיות עם היקרים לך, 24/7, יש בזה גם משהו דומה.

אנחנו בבית, עצרנו את חיי העיר היומיומיים שלנו פה. לא עשינו את זה מתוך בחירה, אבל זה קורה, וזה מה יש.

עכשיו קחו רגע, ודמיינו את אותה פּאוזה, עם אותם יקירים אהובים, אבל אתם שם בחוץ. מטיילים במקומות ונופים נפלאים, חיים את חיי הכפר על אי, מוקפים בחופים מדהימים, וחווים את החוויות הכי מטורפות ומדהימות שיש. ואתם חופשיים. לגמריחופשיים. לעשות מה שאתם רוצים, להיות בכל מקום שאתם רוצים ובזמן שאתם רוצים. רק אתם והמשפחה שלכם.

אני יודעת שהימים שעוברים עלינו עכשיו לא קלים. פיזית, מנטלית, כלכלית. זה קשה גם לי (בייחוד שאין לי יותר עבודהכרגע), ומי רוצה להיות תקוע בבית, ולהפסיד את האביב המשגע בחוץ ואת חופשת הפסח.

אבל אני בכל זאת עדיין הייתי רוצה לקוות, שאולי עכשיו, יש מצב שיציאה למסע כזה כבר לא נראית לכם כזה רעיון משוגע. אני לא אשכח את ההלם בתגובות שקיבלנו אז מאנשים וחברים ששמעו על היציאה שלנו למסע. ככה פתאום באמצע החיים? מה? איך? אולי תוכלו עכשיו להסתכל על זה במבט טיפה שונה, ואולי, אולי זה אפילו נראה קצת יותר אפשרי.

ואולי זה בכלל לא מסע באסיה. אולי זה משהו אחר בכלל שנמצא אי שם בראש שלכם ולא העזתם אפילו לחלום עליו.

הלוואי שכולנו נמשיך לחלום. שנזכור מה חשוב בחיים. שנזכור לעצור לרגע, ולהסתכל על מה שיש לנו, וניקח את הזמןלהעריך את זה. ולחיות. לחיות באמת. לא רק להתקיים.

אני גם מקווה שהקורונה הזאת תלך מפה כבר, הכי מהר שאפשר, ושכולנו נשאר בריאים ומאושרים 🙏🏼.

מצרפת כמה תמונות, והבלוג הלא גמור שלי עדיין נמצא פה.

חג שמח לכולם 🧡🥂.

---

Wow. Today, exactly one year ago, we have started our journey. Left everything and left to Thailand. Almost 5 months of amazing family time, adventures, field trips, village life, beaches, freedom. Looks so far away now...

On one hand, the current situation is so extremely different, just the exact opposite of that freedom and being outside most of the time, so close to nature.

On the other hand, being with your loved ones, 24/7, on a break from life as we know it, is a little alike.

We are home now, took a break from our daily life in the city, and not by choice. It’s not comfortable, not easy, but it’s happening, and that’s what it is.

Now imagine the same break, with the same loved ones, but out there, traveling different and amazing sights, living village life on an island, amazing beaches around you, having the most crazy and wonderful experiences. And you are free. So completely free. Free to go anywhere you like, whenever you like, do whatever you want. Just you and your family.

I know these times are not easy, physically, mentally, financially. It’s hard for me as well (not having a job right now), and who wants to be stuck at home, missing all the beautiful spring out there and Passover vacation.

But I do hope that maybe, a journey like ours now seems less crazy to you, I won’t forget how people were overwhelmed, hearing about it.

Maybe you could look at it a bit differently now, maybe, hopefully, it looks more possible. And maybe it’s not a journey to Asia, maybe it’s something else that you have wished for, and haven’t dared dreaming of.

I just wish we would all keep dreaming. Remember what’s important in life. Remember to stop and look at what you have around you, who you have around you, and take the time to appreciate it. To live. Really live. Not just to exist.

I also wish Corona will get out of here ASAP, and we will all stay healthy, safe and happy 🙏🏼.

Attaching some photos, and still have my unfinished blog here.

#תאילנד #טיול #קורונה #פסח #מסע