הצגת העשור שלי - אריה הספרייה
- Ellie
- 24 בפבר׳ 2020
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 24 במרץ 2020
הצגת השנה, או אולי יותר העשור בעיני. ״אריה הספרייה״ של תאטרון המדיטק בחולון.
אולי בכל זאת (אם אצליח להתאפק) אפרגן לבן הזוג ללכת עם השלישית...
הייתי עם הבכורה ואז גנבתי גם את האמצעית כאשר הגיעה לגיל שאפשר להתחיל. אולי בכל זאת (אם אצליח להתאפק), אפרגן לבן הזוג ללכת עם השלישית...
ההצגה כמובן מבוססת על הסיפור מאת מישל קנודסן (את הספר אייר קוין הוקס ותרגמה לעברית אירית ארב). המחזה המוסיקלי על פי אלי ביז'אווי ובבימויו של רוני פינקוביץ'.
ההצגה פשוט מעולה. לילדים ולהורים! (ולאו דווקא בסדר הזה). מעניינת, שובה, מרגשת (נו, שוב בכיתי), מצחיקה, לא מתנצלת, לא חוטאת בבדיחות אוויליות המכוונות להורים (ככל ההצגות של המדיטק, יאמר לזכותו) או בשימוש בסמארטפונים כניסיון עילג למשוך את הדור ״החדש״. שירים מעולים בעלי לחנים מצויינים של רן בגנו (מפזמת לעצמי גם תוך כתיבת שורות אלו את הפזמון, ועברו כמה שנים!), עם תנועות נהדרות (כוריאוגרפיה של עוז מורג), והשחקנים... כל כך ראויים, כנים וטובים.
וגולת הכותרת, האריה. וואו, וואו, וואו. התגלמות הדמות על הבמה פשוט מדהימה.
וחוץ מזה, גם מעבר לסיפור עצמו, הספרים והסיפורים עצמם מקבלים מקום נכבד וראוי בהצגה ובחיי דמויות הילדים. וזה בהחלט בונוס מבחינתי, כי כאמור, תקרא, תצליח!
ואם עוד לא ברחתם לי באמצע לרכוש כרטיסים, אז חכו שנייה, כי רק עכשיו הגענו לגולת הכותרת, האריה. וואו, וואו, וואו. התגלמות הדמות על הבמה פשוט מדהימה. התלבושת שעוצבה על ידי רויטל אריאלי והתפעול שלה על ידי השחקן בפנים מעוררת הערצה.
לשבת עם העיניים פעורות והלב פתוח במשך 60 דקות של אושר צרוף.
למרות שזה פוסט די קצר, מרגישה שהכברתי במילים. ואין צורך! אז די ורוצו לראות.
ההצגה מציגה במדיטק חולון ובמיקומים נוספים במהלך השנה (כן, תל אביב!).
מד הגיל שלי: מגיל 4 (אפשר גם וחצי) ועד 100 לפחות.
הטיפ שלי: טיפ שחוזר על עצמו ברוב המקרים: הכנה לפני - להכיר את הספר(!) (וזה אומר לקרוא יותר מפעם אחת או פעמיים).
מפי הדור הצעיר: אשאל את השלישית בתורה, ואחזור לדווח (בכל זאת עבר יותר מדי זמן, למרות שיולי (7.5 היום) עדייו טענה - "היה ממש טוב".
במדד אלי: 6 לבבות למרות שיש רק 5.
Comentarios