״היער הקסום״ - מוזיאון הילדים הישראלי בחולון
- Ellie
- 25 בדצמ׳ 2019
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 24 במרץ 2020
חזרנו מבילוי במוזיאון בשבת אחה"צ והופתעתי והתרגשתי לראות את רמת ההיענות והתגובות מאז הפרסום הראשון שלי באותו הבוקר. איזה כיף! אז מההתרגשות עברתי היישר אל הפוסט הבא .
בד"כ בשבתות כולנו יחד, בבילוי משפחתי. השבת, דני יצאה (בזריחה בערך, ותודה לפרי שקם ללוות), לטיול של חוג הסיירות (עניין בפני עצמו לפוסט אחר). סבתא רצתה לקחת מתישהו את לני להצגה ומצאתי עבורן הצגה מתאימה ב #מדיטק, אז ניצלתי את ההזדמנות לקבוע זמן איכות לבד עם יולי (חשוב!), השארנו את אבא עם האופנוע וקבענו דייט במוזיאון.
כבר ביקרתי במוזיאון מספר פעמים, עוד מאז טיוליי עם הינשול המפורסם שהינו הסמל המוכר של המוזיאון (החיה המיוחדת שהיא שילוב בין ינשוף לחתול) לפני כמעט עשור...
המוזיאון בפני עצמו הוא כבר מקסים, בחצר משחקי רצפה מצוירים, למשל סולמות ונחשים, שכיף לשחק בהם תחת השמש הנעימה ביום חורפי.
המוזיאון מציע מסלולים שונים של פעילות והרפתקאות לילדים מותאמות לגילים שונים (שנתיים עד 11). ישנם מסלולים ותיקים כמו "טיול עם ינשול", ומדי פעם נוספים מסלולים חדשים, למשל, כמו מסלול "הביטלס".
הבוקר יולי (7.5) ואני ביקרנו במסלול "היער הקסום".
ההרפתקה יוצאת בליווי מדריך ובקבוצות קטנות.
פגשנו את עידו, המדריך שלנו, שקיבל אותנו בחיוך. הילדים הובילו את עידו לכניסה אל היער, שם הוא ערך היכרות בין ילדי הקבוצה ויצאנו לדרך.
במסלול הילדים עולים, יורדים וצועדים בשבילים ביער, נכנסים לחדרים ומטפסים במדרגות. בכל תחנה הם עוצרים ומשתתפים, פעילים בכל נקודה בדרך אחרת. שואלים שאלות, משוחחים או משחקים, מתמודדים עם בעיות ומציעים פתרונות שונים.
עידו היה מקסים. קשוב, סבלני וסובלני, עודד את הילדים לחשוב, להשתתף ולהציע רעיונות משלהם, ומעבר לכך, גם ממש התייחס לרעיונותיהם וניסה לפעול על פיהם יחד עם הקבוצה.
השיחות מערבות בתוכן התייחסות לרגשות והבעתם, ודיון על הצורה בה אנחנו מבטאים אותם ועל ההבדל הקיים לפעמים בין מה שקורה בחוץ לבין מה שקורה אצלנו עמוק בלב.
בסוף המסלול הקבוצה הגיעה ליעדה והצליחה במשימה בכוחות משותפים.
יצאנו מהיער שמחים וטובי לב.
תכלס, ממש הגזמתי, כי גיליתי הרבה יותר מדי, אז אעצור פה, אבל תבטיחו שאתם לא מגלים לילדים כלום לפני! שיחוו את הכל בעצמם, ויגלו את המסלול בעצמם.
מד הגיל שלי: על פי המוזיאון, המסלול מיועד לגילי 6-8. לדעתי, לא להגיע לגבול העליון. יותר 6-7, 8 זה כבר על הקצה.
הטיפ שלי:
המוזיאון מארח גם בתי ספר וגני ילדים, אפשר לקבוע סיורים.
אולי בקיץ זה נעים וצונן, אבל הצטיידו במעיל(!), קפא לי התוח'ס.
בעניין זמן איכות הורה ילד, לשים לב, אם אתם רוצים להעניק לילד.ה זמן איכות אמיתי, כדאי להוסיף פעילות המשך, (פירטתי גם אופציות פה למטה), כי האינטרקציה במהלך המסלול היא יותר קבוצתית בין הילדים והמדריך, וההורה הוא יותר מלווה (רלוונטי למסלולי גיל 6 ומעלה, במסלול לקטנטנים הילדים אולי יותר עם ההורים).
עוד באזור:
מחוץ למוזיאון יש רחבה גדולה, אגם, רכבת לפעוטות, מסעדות ופעילויות לאחרי. לא נשארנו להסתובב אבל יש פעילות רבה. שימו לב, עלול להיות עמוס.
קרוב לחנייה יש גם פארק שעשועים קטן (ולידו גם מגרשי ספורט ענקיים), משלמים פר מתקן. הספקנו לעלות על רכבת הרים בדרך לאוטו :).
מקום נוסף שאנחנו אוהבים לבקר בו ולסיים בארוחת צהריים כשמגיעים לחולון למוזיאון או למדיטק הוא קפה גן סיפור (מהמוזיאון כמה דקות נסיעה, מהמדיטק 10 דקות ברגל). מסעדה מאד ידידותית לילדים. יושבת לצד גן שעשועים גדול מצד אחד וגן סיפור מצד שני. ארוחת בוקר זכורה לי (מפעם) כטובה, שאר המנות, צריך לבחור טוב. יש מגוון אופציות טבעוניות!
מפי הדור הצעיר:
יולי (7.5): "אהבתי להיות בשלג".
יולי מדרגת: 5 לבבות.
במדד אלי: 4 לבבות.
Comments